קלישאה ידועה ולא מדויקת היא כי לנשים כדאי להגיש תביעת מזונות בבית משפט ולגברים כדאי שהמזונות ידונו בבית הדין הרבני – כל מתגרש מתחיל ידע לדקלם כי בתי המשפט קורעים את הגברים בנושא המזונות ובתי הדין הרבניים מתחשבים יותר בגבר.

אלא שבעולם המשפטי הדינאמי הטומן בחובו שינויים כל העת, החלה לפתע לנשב רוח פמיניסטית חדשה הדוגלת בשוויון בין גברים ונשים הן בנושא המשמורת והן בנושא המזונות עד שביום כ"ה בתמוז תשע"ז 19/07/2017 נפל דבר, בבית המשפט העליון אשר הוציא מתחת ידו פסק דין חדש בו קבע כי החל מאותו פסק דין יתחילו בתי המשפט לפסוק מזונות באופן שוויוני, כך שבמקרה בו הילד נמצא במשמורת משותפת של שני ההורים ושני ההורים משתכרים בסכומים זהים, יהיה האב פטור לחלוטין מתשלום מזונות – כפועל יוצא, במקרה בו הילד יהיה אצל האב במשמורת מלאה יחייבו בתי המשפט לענייני משפחה את האם לשלם מזונות לאב.

הערה: למרות שבית המשפט העליון יושב מעל בתי הדין הרבניים ובאופן תיאורטי יכול לתת הוראות לבתי הדין הרבניים כפי שנהג בהלכת בבלי שם הכריח את בתי הדין הרבניים לדון בחלוקת רכוש ע"פ חוק ולא ע"פ הלכה, בפסק הדין הנושא המזונות לא נתן בית המשפט העליון כל הוראה מפורשת  לבתי הדין הרבניים כיצד לנהוג ולכן לא ברור מבחינה משפטית האם פסק דין זה מחייב את בתי הדין הרבניים או לא.

מבחינת פסקי הדין שניתנו בנושא מזונות בבתי הדין הרבניים בעת האחרונה נראה כי בעוד בבתי המשפט מתחולל מהפך של ממש בעקבות פסק הדין של בית המשפט העליון ולאחרונה גם בלגן כשכל שופט פוסק מה שהוא חושב, בתי הדין הרבניים אינם לוקחים כלל בחשבון את פסק הדין של בית המשפט העליון וממשיכים בדרכם המסורתית לחייב את האב בתשלום מזונות אך בצורה מתחשבת.

את עמדת בתי הדין הרבניים ביטא במילים ספורות אך נוקבות בית הדין הרבני בבאר שבע בפסק דין מיום א' באב התשע"ז (24.07.2017) בתיק מס'  147728/12  (תחת הכותרת טז. אחרית דבר – עמ' 51-51 לפסק הדין):

עם חתימה לא אוכל להימנע מלהשיח את אשר על לבי.

שנים רבות היו בתי הדין ללעג ולקלס, ונטענו כלפיהם טענות קשות על גובה המזונות הנמוך שנטען כי נוהגים הם לפסוק. בתי הדין נתפסו כערכאה בה לא תשיג האם את מבוקשה, ואם חפצה היא במזונות גבוהים יותר עליה לפנות לבית המשפט.

יש הטוענים שעניין זה הוא שגרם לצמצום סמכות בית הדין במזונות ילדים. נציין כאן לדברי הרה"ג שלמה שטסמן אב"ד תל אביב בפסק דינו (תיק 1045103/2):

"מכוח הלכה שיפוטית, מזה עשרות שנים בוטלה סמכותו הייחודית של בית הדין לדון בתביעת מזונות ילדים כרוכה, וזאת, על אף לשונו הברורה של סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, אשר קובע כי לבית הדין הרבני מוקנית סמכות שיפוט בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג […] תביעת מזונות של הילד, בין אם הוא מיוצג על-ידי האם ובין על-ידי אפוטרופוס אחר, לעולם לא תהא בגדר סמכותו הייחודית של בית-הדין הרבני ואף אינה יכולה להיות "כרוכה" בתביעת גירושין. הלכה שיפוטית זו קנתה לה שביתה בפסיקות בית המשפט העליון שבאו לאחריה.

כפי שטוענים רבים בעולם המשפט, מגמה זו של צמצום סמכויות בתי הדין הרבניים לדון בעניין מזונות הילדים מכוח הכריכה שבסעיף 3 לחוק, נבעה מתוך חשש נסתר ואולי אף נגלה, של בית המשפט העליון, שמא עניינם של הקטינים בפסיקת מזונותיהם יקופח בבתי הדין הרבניים. משום כך, כנראה, הלכה והתפתחה לה בפסיקות בית המשפט דוקטרינת "מעמדו העצמאי של הקטין" בתביעת המזונות, על חשבון סמכויות הדיון של בית הדין הרבני."

חלפו שנים והתברר כי עול המזונות המוטל על האבות הוא כבד מנשוא. כעת התחלפה המגמה. האשה שאך אמש נתפסה כחלשה הזקוקה להגנה, נדרשת כיום לשאת יחד עם האב בעול המזונות ועתה הנטייה היא לפסוק מזונות נמוכים מדי.

והנה, העיוות שנוצר על ידי בתי המשפט ולפיו חויב האב במזונות גבוהים "מתוקן" על ידי עיוות אחר, בו חיוב המזונות הולך והופך לשוויוני.

גם שיטה זו כקודמתה תוביל למשבר בו יידונו אימהות ילדים לחרפת רעב בשם השותפות בנשיאה בעול.

הדרך הנכונה והמושכלת היא דרכם של בתי הדין מאז ומעולם. חיוב מזונות הילדים מוטל על האב בלבד, אולם בית הדין לא יחייב את האב יותר מכפי יכולתו, ידאג להותיר לו למחייתו, יימנע משימוש גורף במושג "יכולת השתכרות" ויימנע מלחייבו במקרים של ספק.

במקום תנועת המטוטלת הנעשית כיום, ובמסגרתה חיובו הבלעדי של האב עובר גם לכתפי האם, שמא היה ראוי לתוקפי בתי הדין להודות בטעותם ולשוב לשיטת ההלכה מאז ומעולם?

ושמא זהו גורלו של המשפט העברי כאשר הוא מתפרש על ידי מי שאין התורה בלבד נר לרגליו……

למרות האמור, עדיין צריך לזכור כי כל מקרה לגופו, ומה שנכון לפלוני אינו נכון לאלמוני, לכן אם בידכם האפשרות להחליט היכן לתבוע או לנהל את תיק המזונות כדאי מאוד לקבל ייעוץ מקצועי אישי כזה שיבדוק מה נכון בנסיבות שלכם על מנת שתצאו הכי טוב שיש.

למעוניינים לקרוא עוד על עמדתם של בתי הדין הרבניים לאור פסיקת בית המשפט העליון – ניתן לקרוא כאן על ההרצאה שמסרתי בנושא זה.

או פנו עכשיו בטופס יצירת קשר

פוסטים אחרונים

שתפו: