עילות גירושין

כיום החוק במדינת ישראל שהאם אחד מבני זוג יהודים, חל עליהם הדין האישי התואם את המשפט העברי, ולכן כאשר אחד מבני הזוג מתנגד לגירושין , על בן הזוג השני המעוניין בגירושין נטל הוכחה להוכיח קיומה של עילת גירושין התואמת את ההלכה לפי דיני ישראל.

לדוגמה, טענת חוסר התאמה בלבד, אינה עילת גירושין מקובלת בהלכה.

במצבים בהם העילות לגירושין מבוססות ומוצדקות, עצמתם חזקות יותר וגוברות על יכולתו של בן / בת הזוג ליצור התנגדות לגירושין.

עילות גירושין המאפשרות לבן זוג להתגרש בניגוד לרצון בן הזוג השני מתחלקות לשני סוגים:
א. עילות הגירושין עובדתיות, כלומר, פגם עובדתי שממנו סובל אחד מבני הזוג . כאשר אחד מבני הזוג סובל מפגם גופני או נפשי שאינו מאפשר קיום תקין של חיי הנישואין, יכול הדבר להוות עילת גירושין.

לדוגמה, אחד מבני הזוג סובל ממום שאינו מאפשר לו קיום יחסי אישות האישה עקרה או גבר עקר, מעל 10 שנים ללא ילדים. או, שהבעל סובל ממצב של אין אונות.

ב. עילות גירושין רגשית ו/או התנהגות של בן /בת זוג הפוגעת באופן חמור בצד השני. כאשר התנהגותו של אחד מבני הזוג פוגעת בצורה קשה בחיי הנישואין, יכול הדבר להוות עילת גירושין. לדוגמה, סירוב מצד הבעל או האישה לקיים יחסי מין. או בגידה, בין שהאישה בוגדת בבעלה או שהבעל בוגד באשתו ומקיימים יחסי מין האסורים מהתורה. דוגמה שונה, התנהגות אלימה ומסוכנת לשלום האישה ובני הבית כגון ,התמכרות לאלכוהול או לסמים וחלילה להימורים.

תביעת גירושין

כאשר ברור כי הדרך היחידה להמשיך לפתרון בעיות חמורות שנתגלעו בשלום בית, היא גירושין, ונראה כי אין סיכוי להיפרד בהסכמה באמצעות הסכם גירושין המוסכם על שני הצדדים, אזי אחד מבין בני הזוג מגיש תביעת גירושין, בן הזוג שהגיש ראשון תביעת גירושין , זוכה לקבוע היכן יתברר נושא הגירושין – בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה, לשתי הערכאות, קיימת סמכות מקבילה.

כאמור, בן הזוג שמגיש ראשון את התביעה , מכתיב למעשה באיזו מסגרת סמכותית הדיון יתנהל האם בבית משפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.

מצב זה בו כל אחד מבני הזוג משתדל להיות מגיש התביעה הראשון ולקבוע את המקום בו יידון הנושא הגירושין שלהם נקרא מרוץ סמכויות.

כאשר קיים חשש כי בן הזוג ינסה לקבוע עובדות בשטח, כמו ריקון חשבונות הבנק או בריחה מן הארץ, בתי הדין ובתי המשפט יכולים להשתמש בשורה של סעדים זמניים כדי למנוע זאת. הגשת תביעת גירושין בשילוב עם בקשת סעדים זמניים דחופים היא לפיכך צעד הכרחי במקרים רבים.

הסכם גירושין

כאשר בני זוג חותמים הסכם גירושין ביניהם, ההסכם יכלול בעיקר את ארבעת הנושאים העיקריים הללו: חלוקת רכוש, החזקת הילדים והסדרי ראייה, דמי מזונות, הסדרת גט.

חלוקת רכוש שבין בני הזוג

לבתי הדין הרבניים ולבתי המשפט ניתנה הסמכות החוקית, לפסוק בחלוקת רכוש בני הזוג המעוניינים להתגרש.
כאשר בני זוג מעוניינים לסיים את קשר הנישואין ביניהם, הם נדרשים להגיע להסכמה ביניהם על אופן חלוקת הרכוש, בצורת הסכם גירושין. כאשר בני הזוג לא מגיעים להסכמה, לבית הדין או לבית המשפט יש את הסמכות להחליט לפי שיקול דעתם על אופן חלוקת הרכוש של בני הזוג.

בעיית חלוקת הרכוש של בני הזוג בתהליך גירושין, היא אחת הבעיות המורכבות בתהליך גירושין. חשוב עד מאוד שהטיפול בנושא זה יימסר לידיו של איש מקצוע היכול לייצג באופן מקצועי, באופן הראוי את הטענות של מרשו.

ייצוג מקצועי בנושא זה, הינו תובעני במיוחד. נדרש לחקור את הנושא לעומק בהיבטיו השונים, הנסיבתיים, וכמובן הלכתיים ומשפטיים. יש לגבש טענות מוצקות ולהציגם בצורה מסודרת ומשכנעת בפני הדיינים או השופטים. מן הראוי, להשקיע מאמץ להשיג הסכם גירושין מוסכם והוגן בין בני הזוג ולאפשר פרידה בדרכי שלום.

הסכם גירושין מוסכם אמור להקל על הקשרים העתידים שבין בני זוג שנפרדו. חיוני לשמור על קשר מכובד והוגן לאחר הפרידה, במיוחד כאשר לזוג יש ילדים משותפים. בהסכם גירושין יש לפרט נכסיהם המשותפים של בני הזוג, ואת חלוקתם המדויקת.

משמורת – זכות אחזקת הילדים והסדרי ראיה

בתי המשפט ובתי הדין בארץ נוטים לתת את זכות אחזקת ילדים לאישה, כאשר מדובר בקטני קטנים, כלומר ילדים עד גיל שש, להוציא מקרים בהם קיימת אצל האם בעיית מסוגלות הורית חמורה.
ברוב המקרים בהם מדובר (ילדים עד גיל 6) יתנו בתי המשפט ובתי הדין בארץ את זכות משמורת הילדים לאישה, אלא אם קיימת אצלה בעיית מסוגלות הורית חמורה. בדרך כלל, בתי המשפט ובתי הדין קובעים הסדרי ראייה הוגנים לבן הזוג שלא קיבל חזקה על הילדים.

דמי מזונות

על פי החוק, כאשר שני ההורים יהודים אזי החובה לדאוג לפרנסתם של הילדים, מוטלת על האב.
על האב מוטלת החובה לדאוג לצרכיהם ההכרחיים של ילדיו עד גיל שמונה עשרה וחובה זו איננה תלויה ביכולתו הכלכלית של האב.

חובה זו מתבטאת בחובת תשלום דמי מזונות ילדים.

אם בהסכם הגירושין אנו עוסקים, אזי יש לקבוע את מידת התמיכה של האב בילדיו במסגרת דמי מזונות ילדים ויש לקבוע בהסכם את אופן מימון ההוצאות החריגות כגון הוצאות לימוד והוצאות רפואיות.

בתמיכה בילדים מבחינים בין תמיכה בצרכים הכרחיים, לתמיכה בצרכים שהם מדין צדקה.

הצרכים ההכרחיים הם הצרכים החיוניים לקיומם של הילדים, הכוללים מזון, הלבשה והנעלה, בריאות, חינוך.

הצרכים שהם מדין צדקה, כוללים מתנות, חוגים, טיולים וכי"ב. כאמור, האב חייב בתשלום צרכים הכרחיים של ילדיו, ללא תלות במצבו הכלכלי. דמי מזונות ילדים נקבעים לפי צורכי הילדים ולא לפי יכולתו הכלכלית של האב. הצרכים ההכרחיים של הילדים הם באחריותו של האב, האם אינה מחויבת לשאת בהוצאה כספית הכרוכה בצרכים ההכרחיים.

הצרכים המוגדרים מדין צדקה, האב יחויב בהם בהתאם ליכולתו הכלכלית ונדרשת הוכחה כי צרכים אלו היוו את רמת חיים של הילדים לפני גירושי ההורים. לעיתים, גם האם מחויבת לשאת בהוצאות הקשורות לצרכים מדין צדקה.

לגיל הילדים יש משמעות בקביעת גובה דמי מזונות: "קטני קטנים" – עד גיל שש חובת האב לפרנס את הילדים, מוחלטת.

בגילאים שש עד חמש עשרה, האב הינו אחראי יחידי לצרכים הכרחיים. לגבי הצרכים מדין צדקה, לעיתים, נדרשת שותפות שווה בהוצאות.

בגילאים חמש עשרה עד שמונה עשרה, כל ההוצאות נחשבות מדין צדקה.

כאמור, האב חייב בתשלום צרכים הכרחיים של ילדיו, ללא תלות במצבו הכלכלי. דמי מזונות ילדים נקבעים לפי צורכי הילדים ולא לפי יכולתו הכלכלית של האב. הצרכים ההכרחיים של הילדים הם באחריותו של האב, האם אינה מחויבת לשאת בהוצאה כספית הכרוכה בצרכים ההכרחיים.

הצרכים המוגדרים מדין צדקה, האב יחויב בהם בהתאם ליכולתו הכלכלית ונדרשת הוכחה כי צרכים אלו היוו את רמת חיים של הילדים לפני גירושי ההורים.
לפי הפסיקה המשפטית, האב חייב להמשיך לשלם שליש מדמי המזונות גם בתקופת שירות החובה הצבאי של הבן או הבת.

מדור

בין ההוצאות שהאב מחויב מדין מזונות, הם הוצאות מדור (מגורים).
האב מחויב לספק מגורים (קורת גג) לילדיו בהתאם לרמת חיים לה היו רגילים לפני הגירושין.

האב חייב להשתתף בשכר דירה שבה האם גרה. בדרך כלל האב ישלם 30% משכר הדירה לילד אחד, 40% לשני ילדים, ו- 50% לשלושה ילדים או יותר.

כאשר בית המשפט או בית הדין הרבני (תלוי היכן דנים בנושא) הגדיר את הילד שאת מזונותיו על האב לשלם, "בן מרדן", יכול בית המשפט או בית הדין לצמצם או לבטל כליל את דמי מזונות הילדים המשולמים על ידי האב עבור הילד.

אכיפת תשלום דמי מזונות ילדים

במקרים בהם בן זוג איננו עומד בחובתו לתשלום דמי מזונות בהתאם לפסיקת ביהמ"ש או בית הדין או בהתאם להסכם הגירושין אשר ניתן לו תוקף של פסק דין ,ניתן לפנות ישירות אל לשכת ההוצאה לפועל על מנת לבצע את גביית התשלומים שעוכבו, ואף לבקש סעדים זמניים על מנת לזרז את הגביה.
דמי מזונות הם האופן שבאמצעותו תומך הבעל כלכלית במשפחתו לאחר הגירושין. מבחינים בסוגים שונים של דמי מזונות:
מזונות ילדים, נועדו להבטיח את קיומם ורווחתם של ילדיו .
מזונות אישה ומזונות מעוכבת
מזונות אישה נועדו להבטיח את קיומה של האישה כל עוד בני הזוג נשואים, גם אם הם חיים בנפרד.

מזונות מעוכבת, הם סוג של מזונות אישה, הניתנים במצבים בהם בעל איננו מוכן לתת גט לאשתו, כלומר שהאישה הינה מסורבת גט .דמי מזונות אלו אמורים לעזור "לשכנע" סרבן גט לחזור בו מסירובו.

הרעיון המנחה את קביעת גובה דמי מזונות אישה, הוא לאפשר לאישה לקיים רמת חיים שהרגלה בהה בביתם המשותף או בבית הוריה, הגבוה מבין שניהם. הכלל המשפטי העומד מאחורי קביעה זו, הוא "עולה עימו ואינה יורדת עימו", כלומר גם אם רמת חיי הזוג ירדה, האישה עדיין זכאית לדמי מזונות אישה גבוהים בשל העובדה שהורגלה אל רמת חיים גבוהה בבית הוריה.

רק כאשר הבעל איננו יכול לפרנס את עצמו מאחר והוא חולה או מובטל מאונס, אזי ייתכן והוא לא יחויב לפרנס את אשתו ברמת החיים הגבוהה לה הייתה רגילה, אלא באופן מצומצם מכך.
כאשר בני הזוג התגרשו, אין הבעל חייב עוד בתשלום דמי מזונות אישה, לאשתו לשעבר.

הסדרת גט

כאשר הגבר מצהיר כי הוא מוכן לתת לאישה גט ,והאישה מצהירה כי היא מוכנה לקבל את גיטה, ניתן להגיע להסכם גירושין שיכלול את הסכמת שני הצדדים להיפרד בהסכמה ומתוך רצון חופשי.

אישור הסכם גירושין: על פי הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג ( 1973 ), יש לאשר כל הסכם ממון בין בני זוג על-ידי בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני, עד קבלת אישור זה, אין כל תוקף משפטי מחייב לכל הסכם ממון, גם אם הוא חתום בידי שני הצדדים.

כאשר בית משפט לענייני משפחה מאשר הסכם גירושין ,האישור תקף לכל סעיפי ההסכם, למעט הסעיפים הנוגעים לעצם הסכמת הצדדים להתגרש.

לשם אישור סעיפי הגירושין עצמם, יש להגיש את הסכם הגירושין אל בית דין רבני, לו מוגדרת סמכות עניינית לעסוק בנושא הגירושין עצמם, והוא זה שיוציא פסק דין גירושין.

לאחר שבית דין רבני מחליט על מתן פסק דין גירושין, אין זה אומר שבני הזוג גרושים כלל.
כדי שבני הזוג יהיו מוגדרים גרושים על כל המשתמע מכך, נדרש טקס מתן גט, שהופך את בני הזוג לגרושים.

טקס מתן גט חייב להתבצע מתוך רצון והסכמה של שני הצדדים.
ישנם מצבים בהם בית הדין ינקוט בשורה של אפשרויות אכיפה (סנקציות) המוקנות לו ע"פ חוק כדי לאכוף ולהכריח את סרבן/נית הגט להסכים למתן הגט, החל משלילת חידוש רישיון רכב / נשק וכד' ועד למאסר בפועל.

כאשר קיים הסכם גירושין מאושר כחוק, ניתן לאכוף חלקים ממנו, באמצעות בקשת סעדים זמניים שונים.
בכל מקרה אם החלטת להתגרש? אין ברירה? אין מוצא? ערכת הסכם גירושין? הצלחת? לא הצלחת? סיימת הליכים? לא סיימת הליכים?

 'למענך' חשוב תמיד להיעזר באיש מקצוע

 טוען רבני יעקב קלמן בעל יידע וניסיון רב ייצג אותך בהצלחה

עשו כל מאמץ, אל תפגעו בילדכם, אל תסיתו אותם נגדכם, שמרו על קשר טוב איתם בכל דרך וללא קשר לקונפליקט שביניכם.
לימדו להתגרש מהגירושין ולהתחיל חיים חדשים, כמובן תקפידו שיהיו חיים טובים, מעניינים ואיכותיים.
והחשוב ביותר, תזכרו: "לא מצאתם פתרון? לא חשבתם מספיק"

או פנו עכשיו בטופס יצירת קשר

פוסטים אחרונים

שתפו: